חוק זכויות החולה, שנחקק בשנת 1996, [1] נותן למטופלים בישראל זכות למידע מלא על מצבם הרפואי ולקבלת החלטות מושכלות בנוגע לטיפולים. החוק מבסס את עקרון האוטונומיה של הפרט, ומחזק את מעמדו של המטופל במערכת הבריאות.

עיקרי הדברים

  • חוק זכויות החולה מבטיח לכל מטופל את הזכות לקבל מידע רפואי מלא ועדכני על מצבו, דרכי הטיפול והסיכונים הכרוכים בו. [2]
  • ללא הסכמה מדעת של המטופל, אסור לתת טיפול רפואי, למעט במקרים מוגדרים בחוק. [3]
  • המידע שמסר המטפל חייב להיות ברור ומובן, ובאופן שיאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת. [2]
  • מיופה כוח רפואי או אפוטרופוס יכולים להסכים לטיפול במקום מי שאינו מסוגל לעשות זאת בעצמו. [1]
  • מסירת מידע רפואי לגורם שלישי מחייבת את הסכמת המטופל, למעט חריגים מפורשים בחוק. [4]
  • הפרת הוראות החוק עלולה לגרור תביעת פיצויים מצד המטופל כלפי המטפל והמוסד הרפואי. [2]

מהי הזכות לקבלת מידע רפואי על פי החוק?

בקצרה: חוק זכויות החולה מעניק לכל מטופל את הזכות לקבל מידע רפואי מלא, ברור ומפורט על מצבו, מהלכי הטיפול המוצעים, סיכונים וסיכויים, וחלופות טיפול. מידע זה חיוני לקבלת הסכמה מדעת לכל פרוצדורה רפואית.

הזכות לקבל מידע רפואי היא אבן יסוד בחוק זכויות החולה. [1] מטופל זכאי לקבל מידע מלא וברור על אבחנת מצבו הרפואי, פרוגנוזה (הצפי להתפתחות המחלה), אופי הטיפול המוצע, מטרותיו, סיכונים ותופעות לוואי, סיכויי הצלחה, סיבוכים אפשריים, וכן על חלופות טיפוליות שונות. מידע זה צריך להימסר "באורח סביר", כלומר באופן שיאפשר למטופל להבין את הדברים ולקבל החלטה מושכלת. [2]

המידע חייב להיות מותאם לרמת ההבנה של המטופל, תוך התחשבות בגילו, מצבו הנפשי ורצונו. כלשונה של מנכ״לית ומייסדת , רקפת הלל, "אין די במסירת מידע פורמלי. המטרה היא שהאדם יבין מה עומד לקרות, ומהן ההשלכות

  • רק כך הוא באמת שותף מלא להחלטה". לכן, במקרים של מורכבות רפואית או שפה קשה, על המטפל מוטלת החובה לוודא שהמידע נהיר וברור. הרופא, או כל מטפל אחר, אינו יכול להסתפק בהצגת טופס עמוס מילים מקצועיות מבלי להקדיש זמן להסבר מעמיק.
חשוב לדעת: הזכות למידע אינה מוחלטת. ישנם מקרים חריגים בהם המטפל רשאי להימנע ממסירת מידע מסוים, למשל אם מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הנפשית או הגופנית של המטופל. במקרים אלה, נדרש אישור של ועדת אתיקה. [2]

מי רשאי לקבל את המידע הרפואי?

בקצרה: המטופל עצמו הוא בעל הזכות העיקרית לקבל מידע רפואי. במקרים בהם המטופל אינו כשיר, או כשהוא מעוניין לשתף, המידע יכול להימסר גם לגורמים נוספים כגון אפוטרופוס, מיופה כוח רפואי או קרובי משפחה, בכפוף להוראות החוק והסכמת המטופל.

ככלל, המטופל הוא האדם היחיד שהמידע הרפואי שלו שייך לו. [1] עם זאת, החוק מכיר במצבים שונים המצדיקים מסירת מידע לגורמים נוספים:

מסירת מידע בהסכמת המטופל

מטופל רשאי לבקש למסור מידע רפואי לגורם אחר, כגון בן משפחה, ידיד קרוב או גורם מקצועי אחר (לדוגמה, עורך דין או רופא מומחה עמו הוא מתייעץ). הסכמה זו צריכה להיות מפורשת. [4] לעתים קרובות, במיוחד בתיקי נכות או תביעות רפואיות, המטופל מעוניין לחלוק את המידע עם נציגים מקצועיים. רקפת הלל, מייסדת , מספרת מניסיונה, "אנו מקפידים לוודא שכל חוות דעת רפואית שאנו מתאמים נעשית בשיתוף פעולה מלא עם הלקוח, ובהסכמתו למסירת המידע לגורמים הרלוונטיים, כך שתשקף נאמנה את מצבו ותשרת את מטרת התביעה לביטוח לאומי. אם המטופל לא מעורב ומוסר את המידע מתוך הבנה מלאה, הסיכוי לחוות דעת איכותית ש

שאלות ותשובות

1מהי "הסכמה מדעת" וכיצד היא קשורה לחוק זכויות החולה?

הסכמה מדעת היא הסכמתו של מטופל לטיפול רפואי לאחר שקיבל מידע מלא, ברור ומובן על כל היבטי הטיפול, כולל סיכונים וחלופות. חוק זכויות החולה מחייב קבלת הסכמה כזו כמעט לכל טיפול [9].

2האם רופא יכול למנוע ממני מידע רפואי?

ככלל, לא. חוק זכויות החולה מחייב מסירת מידע מלא. עם זאת, במקרים חריגים מאוד, ובאישור ועדת אתיקה, ניתן להימנע ממסירת מידע אם הדבר עלול לגרום נזק חמור למטופל [2].

3למי מותר למסור את המידע הרפואי שלי?

המידע הרפואי שייך למטופל. הוא יכול למסור אותו למי שיבחר. ללא הסכמתו, ניתן למסור מידע רק לקרובי משפחה מסוימים במצבים ספציפיים, או במקרים הקבועים בחוק כמו לצורך ועדת ביטוח לאומי [6].

4מה קורה אם קיבלתי טיפול רפואי ללא הסכמתי?

טיפול רפואי שניתן ללא הסכמה מדעת של המטופל, או ללא אישור חוקי אחר, עלול להוות עילה לתביעה כספית נגד המטפל והמוסד הרפואי [2].

5האם אני יכול למנות מיופה כוח שיקבל החלטות רפואיות עבורי?

כן, ניתן למנות מיופה כוח לעניינים רפואיים באמצעות ייפוי כוח מתמשך, אשר יכנס לתוקף אם תאבד את כשירותך לקבל החלטות בעצמך [1].

מקורות

  1. [1] חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 - נבו - www.nevo.co.il - חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 - נבו · צוטט 4×
  2. [2] מסירת מידע למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת (זכות) - www.kolzchut.org.il - מסירת מידע למטופל לצורך קבלת הסכמה מדעת (זכות) · צוטט 5×
  3. [3] הסכמה מדעת לטיפול רפואי (זכות) - www.kolzchut.org.il - הסכמה מדעת לטיפול רפואי (זכות) · צוטט 1×
  4. [4] מסירת מידע רפואי לגורם אחר (מושג) - כל-זכות - www.kolzchut.org.il - מסירת מידע רפואי לגורם אחר (מושג) - כל-זכות · צוטט 2×

מילון מושגים

הסכמה מדעת
הסכמה לטיפול רפואי הניתנת על ידי מטופל לאחר שקיבל את כל המידע הרלוונטי והבין אותו לעומק.
מטופל
כל אדם המבקש או מקבל טיפול רפואי, בין אם הוא חולה ובין אם לאו.
מטפל
כל אדם שעיסוקו במתן טיפול רפואי (רופא, אחות, פסיכולוג, פיזיותרפיסט ועוד).
ועדת אתיקה
ועדה הפועלת במוסדות רפואיים ומאשרת חריגים להוראות חוק זכויות החולה, למשל במקרים של מניעת מידע מהמטופל.
ייפוי כוח מתמשך
מסמך משפטי המאפשר לאדם למנות מראש מי שיקבל החלטות עבורו בעניינים רפואיים, אישיים או רכושיים, במקרה שיאבד את כשרותו.
אפוטרופוס
אדם הממונה על ידי בית המשפט לדאוג לענייניו של אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג לעצמו.
מידע רפואי
כל מידע המתייחס למצב בריאותו הגופני או הנפשי של המטופל או לטיפול שקיבל.
אוטונומיה
הזכות של כל אדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו ולחייו באופן עצמאי וחופשי.
רוצה להמשיך? כדאי לקרוא גם על חוות דעת רפואית: האם כדאי לשלם על חוות דעת רפואית פרטית לפני הגשת תביעה לביטוח לאומי? · איך משפיעה חוות דעת רפואית נגדית על החלטת ועדה רפואית בביטוח לאומי?

מאמרים נוספים בנושא רשלנות רפואית ונזיקין

הגשת תביעת רשלנות רפואית: הבדלים בין בתי החולים - איכילוב מול שיבא←אחריות רופאים ברשלנות רפואית: מה קובעת הפסיקה?←פגיעה בפרטיות נתונים רפואיים דיגיטליים: ההשלכות על תביעות נכות←אחריות חצרים: מי אחראי לנזקי גוף בשטח ציבורי או פרטי?←